פניה ליועמ”ש פתח בחקירה פלילית כנגד השופט חנן מלצר

העילה הפרת חובה חקוקה עבירה שענשה מאסר עד שנתיים ימים

כזכור בחודש אוגוסט האחרון חיתן המשנה לנשיאה שופט העליון חנן מלצר את בנו בחתונת המונים.

למרות הנחיות הקורונה האוסרות קיום אירועים פומבים קיים השופט חתונה באולם סגור בהשתתפות שבעים איש .

בעקבות כך הגיש ארגון זכויות האדם בצלמו תלונה כנגדו לנציב קבילות הציבור על שופטים השופט בדימוס אורי שוהם.

הנציב שפנה לחנן מלצר לקבל תגובה, אישר שאכן האירוע קרה אולם לטענת השופט מלצר הוא הבין שכן מותר לקיים אירוע כזה למרות שהנחיות משרד הבריאות מפורשות התירו עד עשרים איש באולם סגור.

הנציב בחר לקבל את טענת השופט ולא לנזוף בו.
כך גם פניה של ארגון בצלמו ליועץ המשפטי לממשלה נדחתה בטענה שהקנס אמור להינתן לבעל האולם ולא לבעל האירוע.

כעת אנחנו חושפים שארגון בצלמו הגיש ערעור על החלטה זו וטען שלא רק שהקנס אמור להינתן לבעל האירוע אמור אף להיפתח חקירה פלילית כנגד השופט חנן מלצר בגין עבירה פלילית שעניינה הפרת חובה חקוקה עבירה שענשה יכול להגיע עד שנתיים מאסר בפועל.

במכתב חריף ששלח עו”ד אביעד ויסולי בשם בצלמו והמטה למען ארץ ישראל כותב ויסולי ליועץ המשפטי לממשלה :

“איני יודע אם ראוי לבקר או לברך על הגישה הסניגוריאלית המובהקת העולה ממכתבכם ופרסומכם בעניין המשנה לנשיאת ביהמ”ש העליון, כב’ השופט חנן מלצר (להלן “כב’ השופט מלצר”), לעומת תיקים אחרים בהם אתם עוסקים, כגון אלה של נוער הגבעות, מפגיני ימין או תיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהם גישתכם הפוכה לחלוטין, בגדר “יקוב הדין את ההר”.
יש לקוות כי להבא תאמצו גישה שוויונית באכיפת החוק ביחס לכלל אזרחי המדינה, ללא אפליה או “הנחות סלב” מכל סוג שהוא.

ואולם, לגופו של עניין ולאחר בחינה משפטית קפדנית, מתברר כי אתם טועים ומטעים במכתבם בעניין חתונת בנו של כב’ השופט מלצר.
סעיף 15 לתקנות קובע מפורשות לא יארגן אדם אירוע או ישתתף בו
כב’ השופט מלצר מיוחסות לכאורה העבירות הבאות:
א) השתתפות באירוע, בניגוד לתקנה 3, המהווה עבירה פלילית לפי תקנה 16(א)(13) לתקנות ועבירה מינהלית לפי סעיף 13 לתוספת השלישית לתקנות.
ב) הפעלת אולם אירועים באמצעות אחר בניגוד לתקנה 14 המהווה עבירה פלילית לפי תקנה 16(א)(12) לתקנות ועבירה מינהלית לפי סעיף 12 לתוספת השלישית לתקנות.
ג) ארגון אירוע (החתונה), בניגוד לתקנה 15 (הפרת חובה חקוקה, ראה להלן).
בנוסף, יש לייחס גם לבעל האולם עבירה של הפעלת אולם בניגוד לתקנה 14 המהווה עבירה פלילית לפי תקנה 16(א)(12) לתקנות ועבירה מינהלית לפי סעיף 12 לתוספת השלישית לתקנות.

כמו כן, יש לייחס לאורחיו של כב’ השופט מלצר השתתפות באירוע בניגוד לתקנה 3, המהווה עבירה פלילית לפי סעיף 16(א)13 לתקנות ועבירה מינהלית לפי סעיף 13 לתוספת השלישית לתקנות.
יודגש כי התקנות אסרו על קיום אירועים וחתונות כגון זו בתקופה האמורה. המשטרה התערבה, הפסיקה וקנסה את המשתתפים בחתונות אלה, ואף באלה שהתקיימו עם הרבה פחות משתתפים.
להלן מצורפות הודעות משטרת ישראל וכתבות בנוגע לפעילות אכיפה של משטרת ישראל על בעלי אולמות ומשתתפים שקיימו חתונות דומות בתקופה הרלבנטית ונקנסו על ידי משטרת ישראל. האם לטענתכם המשטרה טעתה באורח סדרתי וגורף בפעולות האכיפה שלה? האם לטענתכם המשטרה פעלה בניגוד לתקנות, ועליה לבטל את כל הודעות הקנס שנתנה ולשלם פיצויים לאזרחים? נודה להבהרותיכם.

בהמשך המכתב מוסיף ויסולי

עוד יובהר, כי אמנם הפרת תקנה 15 אינה נושאת קנס במסגרת התקנות, ואולם מדובר בהפרת חובה חקוקה, שהיא עבירה פלילית לפי סעיף 268 לחוק העונשין התשל”ז 1977, ועל כן יש לאכוף אותה באורח שוויוני גם כן. סעיף 15 לתקנות אינו “קישוט” חסר ערך ויש לאכפו כדין.
אין מחלוקת כי קיימת חשיבות לאכיפה מהירה ויעילה של החוק והתקנות. הסחבת בעניין זה מזה הנמשכת כארבעה (4) חודשים, תוך הכחשת עבירות פליליות מצידכם, תמוהה ביותר. התקנות ברורות כשמש, והן נאכפו על ידי המשטרה מידי יום ולילה בתקופה האמורה על “האזרחים הקטנים”.
עמדתכם המוצהרת במכתבכם למרשי, סותרת את פעולות המשטרה ומעוררת, בלשון המעטה, אי-נוחות רבה. עולה ממכתבכם התחושה כי מדובר בניסיון טיוח, העלמת עבירות ו”הנחות סלב”, מאחר והחשוד העיקרי הוא נושא משרה בכירה ביותר.
הגם שכמובן יש להצר על כך כי החשוד בהפרת התקנות הינו המשנה לנשיאת ביהמ”ש העליון, החוק הוא חוק והתקנות אמורות להיאכף בשוויוניות על כל אזרחי המדינה. צר לנו שעד כה הוכחתם את ההיפך.
הינכם מתבקשים להורות על פתיחת חקירה בגין כל בעבירות המפורטות לעיל באורח מיידי.
נקווה כי טיפולכם בנושא מעתה יהיה מקצועי, שוויוני ויעיל.