לשון הרע באינטרנט – מה עושים? מאת עו”ד רועי שעיה*

האם שאלתם עצמכם מה עשויות להיות ההשלכות לפעולות שאתם מבצעים בגלישה בפייסבוק למשל? או בכתיבת פוסטים על קיר הדף שלכם?

האינטרנט מהווה בו זמנית מבצר לחופש הביטוי אך גם מדיום בעל פוטנציאל להרחבת השפעת לשון הרע בכך שעשוי לשמש כבמה להוקרה או לביוש, כאשר לפרסום פומבי יש השלכה עמוקה על הזכות לשם טוב ועל הזכות לפרטיות.

בעקבות פסק דין בתיק ת”א (תל אביב) 56207-05-14 ענבר עיני נ’ ברק רוזנברג בו נפסק לטובת התובעת אשר יוצגה על ידי משרדי סך של 52,000 ₪ פיצוי בגין פרסום שביצע עליה הנתבע בפורום תפוז, אבקש להסביר מתי הפרסום יכול להוות לשון הרע אשר יזכה אתכם בפיצוי.

במאמר זה אסקור מהי תחולת חוק איסור לשון הרע במדיית האינטרנט, ונבין כי הרשת החברתית אינה זירה פרוצה בה כל החפץ בכך יכול לבוא לומר את מילותיו מבלי שלעיתים תהיינה השלכות לדבריו.

אקדים ואסביר כי חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965 (להלן: “חוק איסור לשון הרע“) עוסק בהגנת כבודו ושמו הטוב של אדם באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו. החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין ויכול אף להתגבש לכדי עבירה פלילית. בגין העוולה האזרחית ניתן לקבל פיצויים וסעדים הן לפי החוק עצמו והן לפי פקודת הנזיקין, ובהתקיים העבירה הפלילית יוטל עונש של עד שנת מאסר. דינים אלה עורכים איזון בין חופש הביטוי והעיתונות מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך. המדובר בסיטואציה שבה אדם (המפרסם, המזיק) מפרסם דבר אודות זולתו (הניזוק) שיש בו כדי לפגוע בו בצורות שונות באופן שיש בו כדי לגרום נזק לאותו זולת.

חוק איסור לשון הרע מבקש ליצור מערכת עדינה של איזונים בין ערכים וזכויות שההכרה בהם ניצבת בלב לבו של המשטר הדמוקרטי: הזכות לשם טוב ולפרטיות ולמולה חופש הביטוי. חוק זה, מעצם טיבו בא לגרוע מחופש הביטוי, בנסיבות בהן מוצדק להגן על שמו הטוב של האדם. האיזון בין שני אינטרסים אלו גלום בהוראות החוק לרבות ההגנות המנויות בו (פטור מאחריות גם אם מדובר בלשון הרע), סעיף 1 של החוק מפרט לשון הרע מהי באופן הבא:

  1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

           בסעיף זה “אדם” – יחיד או תאגיד;

           “מוגבלות” – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

ס’ 2(א) לחוק איסור לשון הרע מגדיר מהו פרסום לצורך לשון הרע באופן מרחיב ביותר, וקובע כי: “פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר”. המונח “כל אמצעי אחר” כלשון החוק, כולל בתוכו גם את רשת האינטרנט. מאחר ולרשת יש את התהודה המתאימה שהדברים המתפרסמים בתוכה עלולים להשפיל, לבזות וכיוצ”ב. המגמה המסתמנת כי על לשון הרע באינטרנט חלים הכללים הנורמטיביים הקיימים בעולם הפיזי כפי שאלה מפורטים בחוק איסור לשון הרע ובפסיקה. לכן, בעת שבית המשפט מגיע למסקנה כי התבצעה עוולת לשון הרע, גם אם זו מצאה את ביטויה באמצעות האינטרנט, בית המשפט לא יהסס להטיל על הנתבעים, לפצות את התובעים.

מה עלול להיחשב כפרסום לשון הרע באינטרנט?

  • FACEBOOKלשון הרע בפייסבוק יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים. לדוגמא, פרסום תמונות עם כתובות מעליבות, פרסום “סטאטוסים” המתייחסים לאדם באופן ספציפי ומשפילים אותו, וכדומה.
  • פורומים וקבוצות דיון אחרות: השמצות ודברי גנאי (לדוגמא: בצ’טים, בלוגים וטוקבקים).
  • פרסום באתרים שונים של קבוצות סגורות: למשל השמצת קבלן באתר של קבוצת רכישה.
  • פרסום מודעות פיקטיביות בשם אדם אחר: למשל פרסום מודעת היכרות בשמו של אחר.
  • פרסומים שליליים באתר אינטרנט של עסק על המתחרה.
  • שליחת אימיילים בתפוצה רחבה: למשל הפצה ברשימת תפוצה רחבה של תמונה חושפנית המבזה את המצולמים בה.
  • כתבות באתרים
  • לוחות מודעות

 

דוגמאות מהפסיקה:

ת.א. 12752/01 (חיפה)  ד”ר אופיר מרקו נ’ הולינגר רונית, התקבלה תביעתו של וטרינר כי, פרסום הנתבעת באינטרנט החולק על רגישותו של הוטרינר למצוקת בעלי חיים, מהווה הוצאת לשון הרע. בית המשפט מצא כי הנתבעת חצתה את הגבול שבין חופש הביטוי לבין לשון הרע ופסק פיצוי מופחת בסך 30,000 ₪ לאור התנצלות הנתבעת.

ת.א. (ת”א-יפו) 33613/03 יואב יצחק נ’ משה הלוי, נפסק כי פובליציסט ידוע באינטרנט, הידוע בכינוי הלמו, יפצה עיתונאי ידוע מן העולם הפיזי, יואב יצחק, בגין עוולת לשון הרע כאשר הראשון נטל את תמונתה של שופטת בית המשפט העליון, דורית בייניש, עליה נכתב באתרו של התובע “הזנה חוזרת”, ערך אותה באופן שיהא כתוב “הזונה חוזרת” ויחס את התמונה הערוכה והכיתוב, לתובע.  במקרה זה בית המשפט פסק פיצוי מופחת לאור התנהלותו של התובע והעובדה שהנתבע התנצל והסיר את הפרסום המעוול לאחר דרישת התובע.

ת.א. (ירושלים) 9623/03 יעקב שרביט נ’ נטוויז’ן בע”מ, פסק בית המשפט השלום בירושלים במסגרת פשרה, פיצויים בסך של 10,000 ₪, לכל אחד משני מתנחלים אשר תמונתם פורסמה בסמוך לכתבה העוסקת בפעילות עבריינית של מתנחלים, כאשר לא היה כל קשר בין התובעים לתוכן הכתבה.

ת.א. (פ”ת) 6161/01 נעמי רייכמן נ’ רמי יצהר ואח’, בית המשפט חייב את הנתבע, עורך של אתר אינטרנט, לפצות את התובעת בסך של- 40,000 ₪, בגין פרסום לשון הרע כנגד התובעת באתרו של הנתבע. יש לציין כי עורך האתר נטל במהלך הדיון אחריות אישית ועל כן השאלה המעניינת בדבר אחריות עורך לא נדונה באותו פסק דין.

ת.א. (כפ”ס) 7830/00 בורוכוב נ’ פורןהנתבע כותב על התובע, שהוא גרוש פעמיים, שהוא מתוסכל, שאינו מוצא בת זוג, שהוא צריך “עזרה” בשידוכים ובקו אירוטי, ושכולם מרחמים עליו בשל כך. עוד כותב הנתבע על התובע, שחיי המין שלו כרוכים באלימות.

 

בית המשפט קבע: “אלו ביטויים, שבאים בגדר מרבית ההגדרות של לשון הרע שבסעיף 1 לחוק. אלו דברים, שפרסומם עלול להשפיל את התובע בעיני הבריות; לעשותו מטרה לבוז או ללעג; ולבזות אותו בשל מעשיו והתנהגותו, ובשל נטייתו המינית.”

האחריות:

היקף האחריות האזרחית בחוק איסור לשון הרע נקבע בסעיף 7 לחוק איסור לשון הרע כדלקמן:

  1. 7. פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית, ובכפוף להוראות חוק זה יחולו עליה הוראות הסעיפים 2(2) עד 15, 55ב, 58 עד 61 ו-63 עד 68א לפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944.

פיצוי ללא הוכחת נזק:

היקף הפיצוי נקבע בחוק איסור לשון הרע בסעיף 7א על תתי סעיפיו כדלקמן:

7א. (א) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; חיוב בפיצוי לפי סעיף קטן זה, הוא כפסק דין של אותו בית משפט, שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו.

(ב) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.

(ג) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.

לצורך קיום חבות אזרחית לפי סעיף 7 לחוק, נדרש שהפרסום הפוגעני יפגע באדם אחד או יותר. הפיצוי ללא הוכחת נזק המקסימאלי הצפוי הוא כ – 140,000 ₪ (במידה ודברי לשון הרע פורסמו בכוונה לפגוע ובהתאם לשיעור עליית המדד). בת.א 1392/03 (שלום נצרת) גורדון ניב נ’ פלאוט סטיבן (פורסם בנבו); ובע”א 243/83 עירית ירושלים נ’ גורדון פ”ד לט (1), 113 נקבע כי גובה הפיצוי יקבע על ידי בית המשפט בהתאם להתנהגות הצדדים לפני הפרסום ואחריו, ביסוד הנפשי של הנתבע ובנזק שנגרם לתובע.

Best friends with laptop together sitting in cafe, close up

מה עושים במידה ופרסמו עליכם לשון הרע באינטרנט?

במידה ופורסמו נגדכם דברים באינטרנט אשר עלו לדעתכם כדי לשון הרע, הדבר הראשון המומלץ לעשות הוא לפנות לאתר בו הופיע הפרסום שפגע ולבקש מבעליו להסירו. במקביל, רצוי לפנות באמצעות עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע באינטרנט. אם הפרסום לא הוסר ע”י בעלי האתר או מנהל הפורום תוך זמן סביר, מומלץ להגיש בקשה לביהמ”ש לצו עשה שיצווה על האתר להוריד את הפרסום בטענה שהוא מכיל לשון הרע. כמו כן, ניתן לבקש מביהמ”ש שיחייב את בעלי האתר לתת לנפגע את כתובת ה-IP ממנה נשלח הפרסום וכך ניתן יהיה להגיע למפרסם עצמו. יודגש כי ייתכן ולא תוכלו “לשים ידיכם” על כתובת ה-IP, וזאת מחמת מספר טעמים. ראשית, ייתכן והדברים הפוגעניים פורסמו מכתובת ציבורית (למשל, אינטרנט קפה או מחשב במוסד לימודים). שנית, בתי המשפט נוטים להגן על כתובתם של גולשים אנונימיים, ולא אחת נדחות בקשות לחשיפת כתובותIP.

אם כן הצלחת לאתר את המפרסם באופן אישי, ניתן לפנות אליו בבקשה להסרת הפרסום. אם הפרסום אינו מוסר על ידו, מומלץ להגיש תביעת לשון הרע (תביעת פיצויים). לתביעה יש לצרף תדפיסים של דפי האינטרנט הרלבנטיים, התכתבויות בהקשר לפרסום – ורצוי שיהיו מפורטים ככל האפשר.

 

*עו”ד רועי שעיה מתמחה בדיני לשון הרע והגנת הפרטיות. מרצה במגוון תחומים ובעליו של משרד עו”ד ר. שעיה ושות’- העוסק במשפט מסחרי- אזרחי .

דרך מנחם בגין 82 “בית אופקים”, קומה 3 תל אביב

טל:03-6810072

אתר:www.rshayalaw.com